מגי בן יהודה

יועצת זוגית ומאמנת אישית ועיסקית

מאמנת ומנחת סדנאות מנוסה תקשיב ותייעץ לכם כיצד לפתור בעיות ולהעצים את ילדכם הצעירים והמתבגרים, בתקופה המורכבת ורבת אתגרים של חייהם.
בעלת תואר ראשון במדעי החברה והמדינה, ותואר שני בחינוך בייעוץ ארגוני ובוגרת הכשרת מאמנים (coaching) במרכז לאינטליגנציה אינטואיטיבית,  חברה בפורומים התנדבותיים  שונים לקידום החברה והקהילה. מעבירה סדנאות לנוער בנושא העצמה אישית ומנהיגות במסגרות חינוכיות שונות.
לרשימת הטיפים המומלצים שלי לזוגיות טובה יותר – ליחצו כאן

מגי בן יהודה היא בעלת תואר ראשון במדעי החברה והמדינה, ותואר שני בחינוך בייעוץ ארגוני ובוגרת הכשרת מאמנים (coaching) במרכז לאינטליגנציה אינטואיטיבית, חברה בפורומים התנדבותיים שונים לקידום החברה והקהילה. מעבירה סדנאות לנוער בנושא העצמה אישית ומנהיגות במסגרות חינוכיות שונות.

תייעץ לכם בתחומים: זוגיות

לשיחה אישית עם מגי בן יהודה התקשר/י עכשיו

טלפון: 018-449-017-988-600 שלוחה: 208

מתקשרים ומקבלים מענה מיידי בעלות של 9.90 ש"ח לדקה
ללא כל התחייבות וללא כרטיס אשראי

מאמרים של מגי בן יהודה

מחשבות על שינוי

המון שינויים נעשו בחיי במהלך החודשים האחרונים שלא לדבר על השנים האחרונות.

שינויים של מהות, של זויות ראיה, הסתכלות והבנה שונה. המון מחשבות מלוות את השינויים הללו, ומעל כולם עולה המחשבה של עד כמה קשה לנו בחיים ביצוע השינוי, היכולת להביא את עצמנו להסתגל ולקבל דברים אחרים שונים במהותם ובהוויתם מהדברים להם אנחנו רגילים יום יום.

המוכר והבטוח תמיד מרגישים טוב יותר בקרבנו גם אם אינם הטובים או המועילים ביותר. במהלך התהליך עלו במוחי שאלות רבות :

• מדוע כולנו מפחדים מהשינוי?

• מהו בעצם אותו שינוי בחייו של האדם

• מה גורם לאנשים מסויימים לפחד מן השינוי ואילו לאנשים אחרים הוא מעורר

אדרנלין של עשייה ופעילות

ישנם אנשים ששינוי בכל דרך שהיא הוא חלק בלתי נפרד מהלך חייהם ואילו אחרים שרק המחשבה על שינוי מתקרב יכולה לערער את ביטחונם וחייהם.

כאשר אירוע מסויים דורש מאיתנו שינוי אנו מרגישים את התחושה עמוק בבטן, תחושה זו בדרך כלל מבטאת את יחסנו ומחשבתנו ביחס לשינוי המתקרב.

אחד ירגיש את הפרפרים המדרבנים אותו לעשייה עכשיו , מהר מוטיבציה אנחנו קוראים לזה.

האחר מרגיש גם הוא את התחושה עמוק בבטן אך התחושה אצלו היא תחושה של קיפאון, חוסר יכולת לפעול, סגירות ושיתוק.

מה הגורמים שמביאים אדם אחד לפעילות נמרצת ואילו את האחר לקיפאון.

קל לנו מאוד לפתור עצמנו בתשובה "אופי", "זה האופי שלו" אנחנו אומרים ופותרים את המשוואה.

אך מהו אותו אופי של האדם, האם אינו נגזרת של חוויות החיים, של התייחסויות לאירועים מסויימים ופירוש חוויות החיים בדרך כזו או אחרת?

ולראיה כאשר נשנה את חוויותנו מאירוע מסויים, כאשר נבצע חוויה מתקנת לתהליך שאירע לנו נשנה את גישתנו לחיים ובעצם כך נוסיף נדבך לשינוי אופיינו.

ואם נחזור אל תהליך השינוי נווכח לדעת כי ככל שנתכונן לשינוי בצורה טובה יותר, נבין את המניעים היוצרים אותו, נראה את הצורך שלנו ושל האחר לשינוי, כי אז נוכל להתמודד בצורה חיובית יותר עם תהליך זה.

ככל שקשה לנו תהליך השינוי ננסה לדמיין בעיני רוחנו את חיינו לאחר השינוי במקום חיובי וטוב יותר ובכך נביא את עצמנו להיות חלק פעיל יותר בתהליך שינוי זה.

אם נהייה מחוברים לשינוי יותר ויותר נוכל להרגיש עמוק בבטן את חדוות היצירה בתהליך עצמו.

ואילו לא נאפשר לעצמנו את הפתיחות המחשבתית נשאר בפחד הפנימי המלווה אותנו לפני השינוי ופחד זה יוליד אחריו את הקיפאון בעשייה.

לכן גם ברגעים שאנחנו רוצים ליצור שינוי או צריכים לבצע אותו גם ללא רצון עמוק ואנו חשים את אותו פחד עמוק פנימי, זה הרגע להתגבר, לחשוב על הרווחים הגדולים שהשינוי יעניק לחיינו, לחשוב קדימה על התוצאות ולהתחבר לתהליך.

בהצלחה

מגי בן יהודה

המשך לקרוא...

מהו חופש?

מהו חופש?

"איזה כיף אני בחופש"- צעק הבן שלי שבוע שעבר כשחזר הביתה מבית ספר ואחרי שזרק את הילקוט.

לרגע עברה במוחי מחשבה של קנאה, איזה כיף לו חודשיים של חופש גדול, לקום מאוחר, לא לעשות הרבה, חופשי ומאושר.

ואז התחלתי לחשוב לעצמי מהו בעצם חופש?

למה בעצם גם אני לא יכולה לעשות כמוהו, לנתק עצמי מכל העולם לנוח לעשות חיים, מה בעצם מונע ממני להיות בחופש?

ימים רבים הסתובבתי לי כשראשי טרוד במחשבה גם אני רוצה חופש, למה אני לא בחופש ? מה מונע ממני להיות בחופש?

עד שלבסוף הבנתי שאני לא בחופש כי אני לא מרשה לעצמי את החופש, לא מאפשרת לעצמי להיות במצב המנטלי הייחודי הזה שנקרא חופש.

תהיות אלה ואחרות הביאו אותי אל השאלות : מהו בעצם חופש? האם זה מספיק לקחת לעצמנו פסק זמן, לנסוע לטייל הרחק בעולם ( ואפילו לא להיות בטיול להיות מחוברת כל הזמן אל הפלאפון המשוכלל שלי שמחבר אותי בסקייפ, טלפון ומיילים לחיי היומיום שלי או להיות מחוברת אל החדשות בטלויזיה על מה קורה אצלנו בארץ ועוד ועוד) האם מרחק מהיום יום שלי מהווה חופש?

למה בדיוק אנחנו קוראים חופש? האם אפשר להתנתק בכלל? מה ההבדל המהותי בין חופש לחופשה?

ככל שאני משקיעה את מחשבתי יותר ויותר אני מבינה בעצם שכל טיול או בילוי שאנחנו לוקחים לעצמנו הוא סוג כזה או אחר של חופשה.

אנחנו משתדלים לקחת פסק זמן ממרוץ החיים כדי להחזיר לעצמנו את הכוחות והמוטיבציה שנעלמים מאיתנו בחיי היום יום.

אבל כל עוד לא נשנה בראשנו את הגישה של המקום בו אנחנו נמצאים לא נהיה לעולם במצב של חופש.

היכולת להיות בחופש היא בתוכנו בתוך ראשנו.

אנחנו יכולים להיות בחופשה ארוכה ונעימה ויחד עם זאת לא להיות ולו לרגע אחד בחופש, ולעומת זאת אנחנו יכולים להיות שקועים ועמוסים בעבודה אבל להיות במצב מנטלי של חופש.

בחיי היומיום שלנו אנחנו יוצאים בבוקר ברוב הזמן ליום עבודה עמוס וסוחט, וכשאנחנו מגיעים הביתה אנחנו "דואגים" לארגן לעצמנו מטלות רבות ושונות ולאו דווקא מטלות פיזיות, אלא כאלה שמטרידות את מוחנו ומביאות אותו לשעות רבות של מחשבות ותכנונים שלא מאפשרים לנו רגע של מנוחה וחופש וכשאנחנו מסיימים את היום אנחנו מרגישים שרק השינה תביא אותנו אל מצב של מנוחה וחופש מנטלי.

החופש הוא ההחלטה שלנו להיות בתוכו.

כמו שהצורך בחופש נמצא בתוכנו, גם היכולת להיות בחופש נמצאות אך ורק בנכונות שלנו להחליט להיות בחופש.

אז איך אנחנו יכולים להביא את עצמנו להיות באמת בחופש

להביא את מוחנו למקום שבו גם הטרדות היומיומיות שלנו נעצרות לזמן מה ואנחנו מרגישים שמוחנו נח ומביא את עצמו למצב מנטלי של חופש?

אנחנו יכולים להיות בחופש ע"י קריאה של ספר טוב, בילוי על חוף הים או סתם הליכה ברגל בשקט, יציאה לריקודים או כל דבר אחר שבו אנחנו מרגישים שאנחנו מעניקים לעצמנו הנאה מרובה ולא מטרידים את מוחנו בתכנונים, מחשבות ונסיונות לנהל את העולם.

פשוט לתת לנשמה ולגוף שלנו לצאת לחופש

בהצלחה

מגי בן יהודה

המשך לקרוא...

אימון אישי- ניהול זמן

החופש הגדול עומד להסתיים ואנו נמצאים פסיעה אחת מהחזרה לבית הספר.
ביחד עם החזרה לבית הספר אנו חוזרים לשגרה של למידה ופעילות.
בהזדמנות זו רציתי לדבר על נושא חשוב מאוד בעיני, לכל אדם ובעיקר לבני הנוער – ניהול הזמן שלנו.
כולנו מודעים לכך שאין ביכולתנו לנהל את הזמן, כל שכן אין ביכולתנו לעצור אותו.
מה שאנחנו בהחלט יכולים, זה לנהל את עצמנו בתוך הזמן הנתון.
תכנון זמן הוא מטלה חשובה מאוד, ככל שנתאמן יותר בלתכנן נכון את היום שלנו יהיה לנו קל יותר להשיג את המטרות שאנו מציבים לעצמנו.
חשוב לזכור כי בדרך כלל מטלות שאנו לא אוהבים לבצע או לא מתחברים אליהם הם מטלות המביאות אותנו לידי דחיינות עד לרגע האחרון בו אנחנו נכנסים ללחץ ואין ברירה.
כולנו מכירים את שיטת כיבוי השריפות, מרבית ימנו אנו מתרוצצים בעשיית מטלות שהגיעו לרגע האחרון ועובדים בכיבוי השריפות.
במידה ונלמד לתכנן את ימנו, נוכל לבצע תכנון לטווח הארוך, להכין שיעורים, להגיע בזמן לחוגים, להתכונן למבחנים וליצור לעצמנו שגרת חיים שתאפשר לנו מעבר למטלות גם זמן לעצמנו.
ימים מתוכננים הם ימים שבסופם אנו מרגישים תחושת סיפוק על ביצוע משימות ולא תחושה של תשישות ועייפות ללא הישגים אפקטיביים
הנוער של היום מצוייד במכשירי טלפון מתקדמים המשמשים ,מעבר למכשיר לשיחה, לכל דבר נוסף שעולה על דעתנו, משחקים, פייסבוק, מיילים, אינטרנט ועוד.
מכשיר זה הינו גזלן הזמן מס' אחד של העידן המודרני ובשונה מהמחשב שמושך אותנו ומסיח דעתנו בבית, הפלאפון מושך אותנו בכל רגע נתון בדרך, בביה"ס, בבית באוטובוס ובכלל.
כדי לשמור על עצמנו מגזלן הזמן הזה חשוב להקציב זמן מוגדר למשחק או שיטוט בפייסבוק, ממש לשים שעון עצר המורה לנו להפסיק את הפעילות בזמן מוגדר שהקצבנו לעצמנו.
רק כך נוכל להקציב שעות משחק בתהליך התכנון היומי שלנו וביחד עם זאת לא להיסחף לזמנים לא מתוכננים.

אז איך מתכננים?
כדי שנוכל לנהל את הזמן נכון אנו צריכים לקבוע לעצמנו מהם מטרותנו, לשנה הקרובה, לחודש הקרוב, לשבוע הקרוב, למחר…
כאשר תעמוד לפנינו המטרה נוכל בעזרתה להתחיל ולתכנן את הימים הבאים
ניהול הזמן דורש מאיתנו כל ערב לא יותר מ 10 דקות בהן נשב ונכתוב את תכנון היום הבא.
חשוב להשאיר זמן ללא תכנון למנוחה או לכל אירוע בלתי צפוי אחר.
וטיפ קטן לכם ההורים: תנו לילדיכם את האחריות לתכנן ולנהל את הזמן שלהם, תנו להם לחוות לבד את התוצאות ממצב בו לא תכננו את הזמן נכון ולהנות מהפירות של בניה נכונה.
היו שם בשבילם כדי לעזור ,לתמוך וללמד אבל בהחלט לא בשביל לעשות בעבורם את העבודה
זכרו ילדים הלומדים אחריות היום יהיו אזרחים אחראיים יותר בעתיד

המשך לקרוא...

חוזק ומוקד שליטה פנימי

השבועות האחרונים עברו בעצלתיים, בתחושת חוסר כוח, חוסר יכולת, ריכוז ובכלל תחושה של דיכדוך שלא הצלחתי לתת לה הסבר הגיוני.

ניסיתי לחשוב מה הדברים שמביאים לי שמחה, רגיעה פנימית, במה הם תלויים?
ככל שניסיתי להעמיק יותר במחשבה, גיליתי שהרבה מהגורמים המשפיעים על תחושותי הם בעצם גורמים חיצוניים.

הילד שלי הצליח= אני מאושרת, שרדתי את החודש כלכלית = אני רגועה וכן הלאה.

ומתוך ההבנה הזו של מה משפיע על רגשותי עלתה בי המחשבה, האם אין אפשרות להיות שמח סתם כך כי אני שמח, ללא תלות בשום דבר אחר חיצוני?

האם אני יכולה להיות שמחה כי פשוט החלטתי להיות שמחה, להיות רגועה מאחר ואצלי בפנים התקיימה לה החלטה להיות רגועה ולא משנה מה קורה מסביב.

זה לא פשוט, לנסות להתגבר על האירועים החיצוניים, זה לא פשוט שלא להיות תלויים בגורמים חיצוניים מאחר וכאשר אני תלויה בגורמים חיצוניים יש לי בעצם את מי להאשים, אני יודעת שאני תלוית מצב חיצוני וכל עוד הוא לא משתנה אצלי המצב לא ישתנה.

כאשר אני תלויה בגורמים חיצוניים אני "משחררת" את עצמי מלהיות אחראית לגורלי, אני מאפשרת לעצמי מצב של קורבנות ומכאן קל לי להאשים את כל הסביבה ולהנות מהמקום של להיות מדוכדכת וחסרת רגיעה.

לעומת זאת ברגע שהכל הוא החלטה פנימית שלי ללא כל קשר לגורמים חיצוניים אני לוקחת אחריות על חיי ומחליטה להיות מאושרת, רגועה, שמחה ואפילו כעוסה ועצובה מתוך רצון שלי.

זכרו החיים שלנו נמצאים בידיים שלנו, רק אנחנו יכולים לבצע בהם את השינויים שאנחנו רוצים.

ככל שנפעל מתוך מוקד שליטה פנימי על חיינו, נהיה אחראים יותר לחיינו ונוכל להפוך אותם למה שאנחנו רוצים שיהיו.

בהצלחה

המשך לקרוא...

דחיינות

המילה דחיינות היא מילה שגורה ביותר בקרב רבים מאיתנו, יש המכנים אותה דחיינות אחרים עצלות והמחמירים מכנים את אותה תופעה לעיתים גם בשם זילזול וחוסר התייחסות.

מהי בעצם הדחיינות ?

הדחיינות היא חוסר היכולת או חוסר החשק שלנו להביא את עצמנו לבצע משימה כלשהיא שאיננו אוהבים לבצע במודע או שלא במודע.
הדחיינות מופיעה כאשר פעולה כלשהי שאנחנו צריכים לבצע קשה לנו או משעממת, משהו שאנחנו חייבים לעשות ואם לא נבצע נהייה בבעיה , ז"א המחיר שנצטרך לשלם בגינה יהיה גבוה מידי עבורנו.
מכאן נוצר אצלנו רגש שלילי מאוד כלפי המשימה כלומר הדחיינות היא בעצם תגובה לצורך בעשיית פעילות שנתפסת בעיננו כלא חיובית או לא נעימה לנו.
מי מאיתנו לא חווה את ההרגשה הזאת , אני יושבת מול המחברת צריך להכין שיעורים, לקרוא מאמר, לבצע עבודה כלשהיא אבל מרגיש שכל מה שאני מסוגל לעשות עכשיו זה לרפרף מעל דפי הפייסבוק, לעבור שוב ושוב על המיילים ובלבד כאילו לדחות את הקץ לביצוע המטלה.
הדבר לא קורה לנו כאשר המטלה מרגשת אותנו, מושכת אותנו ואפילו סתם מרגישה לנו חשובה מספיק לביצוע מיידי.
הדחיינות היא סימפטום ולא המחלה עצמה וכמו בכל סימפטום אם נטפל בו ולא בשורש. הבעיה לא תיפתר ולכן הטיפול חייב להיות בשורש הבעיה

אם כך בואו ונבחן ממה נובעת הדחיינות מהן הסיבות האמיתיות לקיומה?

הבעיה העיקרית נובעת בדרך כלל כאשר קיימת חוסר הלימה ערכית לביצוע המשימה. לדוגמא: אדם שיש לו בעיה קשה עם בקשת כסף שמגיע לו, לא מסוגל לבצע את המשימה ודוחה את העשייה עד לרגע שהוא זקוק לכסף נואשות.
במקרים רבים גם אנשים שעוסקים בעבודות שהם מרגישים בהם נחותים מערכם ,בעיני עצמם, הם ידחו כל דבר בעבודה שהם מרגישים ש"קשה" להם איתו למרות שהוא מהווה חלק מהותי בעבודתם וכתוצאה מכך אף עלולים לשלם מחיר גבוה מאוד כמו נזיפה או פיטורין וכו'.
כל משימה שמהווה סתירה ערכית מביאה למצב של דחיינות שבעיני המתבונן מסביב מתורגמת לעצלנות וזלזול

אז מה עושים?

הצעות רבות הוצאו בניסיון לפתרון הנושא כגון תכנון סדר יום מדויק ומתוכנן מראש , מתן פרס עצמי לאחר ביצוע משימה לא אהובה, בניית תכנית לפעולות קשות לביצוע ועוד
יחד עם זאת הנקודה העיקרית בנושא היא היכולת להבין את הסתירה הקיימת בתוכנו ואת הסיבה האמיתית ליצירת הדחיינות.
התירוצים בעצם מספקים את האמצעי וההצדקה לדחות פעילויות ומשימות שונות.
תירוצים באים בצורות שונות, חלקם מתוחכמים במיוחד אבל בכולם יש גרעין של אמת, אך מטרתם אחת הפסקת ההתמודדות עם המשימה.
ניתוח מעמיק וכנה עם עצמנו שמציג בפנינו את הסיבות לדחיינות ייתן לנו את היכולת להתמודד עם הבעיה עצמה, להכיר את מנגנון "התירוצים" שלנו לפתור אותה ובכך בעצם לפתור את תופעת הדחיינות עצמה.

המשך לקרוא...